כוחה של מחשבה

כוחה של מחשבה

אחד הדברים שלימדו אותנו מגיל צעיר הוא שכדי להשיג או לשנות משהו עלינו להשקיע בחומר ובעשייה כדי להגיע לשם. אנו נמצאים במצב תודעתי ומודעות אחד ואנו מנסים לעבור למצב תודעתי אחר המתבטא בתוצאה מסוימת. אצל רוב האנשים הדרך בה הם בוחרים לשנות את החומר היא דרך החומר הכולל ניסיונות לשלוט במצב, לחזות מה יקרה אם נפעל כך או אחרת ולהילחם. הבעיה היא שזה שם אותנו במצב הישרדותי. לוקח זמן לעשות שינוי במחשבה, באמונות ובגוף עצמו.

אנו מזהים את הפער בין הרצונות שלנו למציאות ומנסים לדחוף את החומר ואת עצמינו עוד יותר במחשבה שכך נגיע יותר מהר. הבעיה שככל שננסה לדחוף ולזרז את התהליך כך נייצר יותר רגשות הפוכים המדגישים את המרחק בין המקום שלנו עכשיו לבין המקום אליו אנו רוצים להגיע. הרגשות הללו משחררים בגוף כימיקלים כמו אדרנלין שגורם להנאה של הגוף מהמצב וכך נוצר מצב בו הגוף מתמכר לרגשות השליליים הללו, מקבע את ההתנהגות ומונע מאיתנו לשחרר אותם ולהתקדם. נוצר בעצם מצב בו הגוף מכור למצב שהוא לא רוצה בכלל להיות בו ולכן כל כך קשה להניע את עצמינו לשינוי.

כיצד זה עובד באופן מותנה

הרגשות הנוצרים מהמחשבות שאנחנו חושבים הן דרך התקשורת של הגוף. המחשבות הן השפה של המוח והרגשות הן השפה של הגוף. האופן בו אנו חושבים ומרגישים קובע את מצב ההוויה אותה אנו חווים.
אנו מחזיקים חוויות ובעיות לא פתורות מהעבר מול אנשים או מול עצמינו, המעסיקות את המוח ויוצרות שחזור של תחושות החוויה בגוף. המוח לא יודע להבדיל אם מדובר בחוויה שקוראת במציאות ומגיב ברגשות למחשבות שעולות. כל פעם שהמחשבה עולה ואנו חווים אותה, הגוף מחווט את עצמו דרך עבודה עם הגנים. נמצא כי המחשבות המבוססות על לחץ והישרדות (המפעילים בגוף את מערכת העצבים הסימפתטית) הן אלו שיוצרות את השינויים הגנטיים המעוררים מחלות. במצב כזה אנחנו בעצם שולחים לגנים מסרים של לחץ, פחד וחרדה והאיכות שלהם נפגעת וכך גם יכולת ייצור החלבונים שלנו בגוף. אנחנו בעצם יוצרים פגיעה בלתי פוסקת בגוף והגוף מגיב בייצור נוסף של אותן מחשבות כך שאנחנו מרגישים בלופ שלא נגמר.

איך יוצאים מהלופ?

אנו צריכים ליצור מצב בו אנו מלמדים את הגוף מחדש לחשוב ולהגיב. במקום שהגוף יכנס למצב טיסה אוטומטית ויגרור אותנו לעתיד בו איננו רוצים להיות בגלל התעסקות בעבר, עלינו להתעסק במקום היחיד שהתוצאה בו אינה ידועה מראש. המקום הזה הוא ההווה. זהו המקום היחיד בו המוח והגוף חופשיים מההתניות.

ברגע שנשנה את צורת החשיבה ונתחיל ליצור ולשנות מהמקום הרגשי או הרוחני נוכל לראות את השינוי מתחיל לקרות. הדרך לעשות זאת היא להניח את תשומת הלב מהגוף ומהסביבה הקרובה המייצרת חוויות רגשיות מכל מיני סוגים. נשחרר את ההתניה ארוכת השנים, שאנו הגוף שלנו או הזהות שלנו. זוהי בהחלט אינה פעולה קלה אך בעזרת תרגול ואמונה היא בהחלט ברת השגה.

אנו צריכים לשנות את המיקוד בחיינו, לשחרר את התלות בעבר המוכר ובעתיד הצפוי ולחיות בהווה. אם נעשה זאת נכון, נוכל להגיע למקום של תודעה מלאה בו אנו מעבירים את תשומת הלב מהמימד השלישי החומרי בו אנו חיים למימד אנרגטי המאחד ומחבר את העולם הפיזי. במימד זה נוכל ליצור על ידי שילוב של כוונה ורגש גבוה פשוט על ידי הקשבה ונוכחות בהווה. אנו הופכים להיות המערבולת שיוצרת, ללא קשר לזמן והמרחב. כך נמשוך אלינו בדיוק את החוויה שאנו צריכים כדי להמשיך ולהתקדם. המקום אליו אנו מכוונים את צומת הלב שלנו הוא המקום אליו האנרגיה שלנו הולכת.

לחיות את ההווה

החוויה במציאות היא בלתי צפויה. אם היינו יודעים כיצד היא תסתיים היא כבר הייתה הופכת להיות לצפויה. ההרפתקה וההתממשות שלה בהווה היא החוויה בה אנו צריכים להתרכז. המסקנה המתבקשת מהדברים היא שכדי ליצור שינוי עלינו לשחרר את התוכניות לעתיד וזיכרונות העבר ופשוט להיות נוכח בהווה.

יכול להיות שנרגיש שזה מעלה בנו התנגדות רבה ופחדים. הסיבה היא תוצאה של דורות רבים והתניות שגרמו לנו לחשוב שאנחנו כלואים בעולם המורכב רק מחומר. צריך להבין שהעולם מורכב מחומר פיזי ומאנרגיה שיוצרת אותו ומחברת אותו לסביבה. ברגע שנצליח ליצור את החיבור והסנכרון בין הלב למוח
(האנרגטי והפיזי), נוצר שינוי בגוף המשפיע על הביולוגיה, הנוירולוגיה, המצב הכימי, האיזון ההורמונלי, וויסות הגנים, משפר את עבודת המוח ופעילות הלב.

הבסיס של העבודה עם הגוף במימד האנרגטי מגובה במדע ותהליכים פיזיים שקורים בגוף. המחשבות שלנו מייצרות רגשות בהתאם לאמונות שלנו לגבי אותה מחשבה והמוח משדר לגוף פקודות לפעולות פיזיות כמו שחרור של כימיקלים באופן מוגבר על מנת להגיב לתחושות והרגשות שעולים. פפטידים (PEPTIDES) והורמונים מעבירים מסרים ומפעילים מעגלים בתגובה לחוויה שאנו מרגישים. לדוגמא, אם נרגיש לא ראויים זאת החוויה שהמוח ימצא בה והוא ישחרר כימיקלים מתאימים בתגובה, לאזן ולהתאים את עצמו למצב. בין אם החוויה מתממשת במציאות או שלא, המוח לא יודע את ההבדל. הגוף משחרר אדרנלין במצבים של לחץ ומצוקה ואם נחווה או נחשוב שאנו חווים מצב זה הגוף יגיב בהתאם. אם נחשוב מחשבות חיוביות שאנו אינסופיים ואין לנו מגבלה במה שנוכל לחוות ולהשיג כך בדיוק הגוף יתנהג. שינויים אלא מדידים ומוכחים מדעית וניתן לראות את ההבדל במצב הגוף כבר לאחר מספר ימים.

איך לתרגל את הגוף והמוח?

אנו צריכים להרגיל את הגוף על ידי עבודה ותרגול חוזר. להרגיל את המוח והגוף, לפעמים באופן מאולץ, לייצר את המחשבות והרגשות שאנו רוצים, כמו הביטוי זייף את זה עד שתצליח לעשות את זה (Fake it till you make it). עושים זאת בעזרת תרגול הודיית בוקר מייד אחרי שמתעוררים משנת הלילה עוד לפני שקופצים מהמיטה ומתחילים להיות מוצפים במחשבות ובמשימות היום.

אחרי ההתעוררות נשאר לשכב במיטה ולהודות על כל מה שאנו מודים עליו בחיינו. נודה על כך שקמנו בבוקר, על קורת הגג שיש לנו, על הבריאות (גם אם היא חלקית), על המשפחה/ בת זוג /ילדים ועל כל מה שגורם לנו תחושה טובה. הרעיון הוא לא לעבור על הרשימה אלא לחשוב על נושא ולחוות אותו ולהרגיש את הרגשות שעולים לנו בעקבות מחשבות אלו. תרגול קצר של שתי דקות לפני שמתחילים את הבוקר יכול לעשות שינוי גדול בחיים שלנו.

לקריאה של עוד מאמרים לחץ כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.